היריון, לידה והורות

למה לוקחים לי כסף בחופשת-לידה?

מינוס בחופשת לידה 2

תלושים במינוס???

ילדת בשעה טובה, את כבר בבית, מתמסרת ליצור החדש, שנחת לא מזמן. את בית-הספר לא תראי בזמן הקרוב. אולי אפילו קיבלת כבר דמי-לידה מביטוח-לאומי.

מתוך הרגל את פותחת את הפורטל ב-1 לחודש, ומגלה להפתעתך שגם החודש יש שם תלוש-משכורת, למרות שלא עבדת בכלל. הסקרנות מתגברת, את פותחת את התלוש, ואז את מגלה להפתעתך, שאת חייבת למשרד-החינוך כסף!

את שואלת את עצמך: “לא מספיק שלא שלחו לי מתנה, הם עוד מעזים לדרוש ממני לשלם?!”

אז מה הסיפור הזה, שלוקחים במהלך חופשת-הלידה כסף מהמורה היולדת, והאם באמת הכסף הזה נלקח מאיתנו?

ישנם כמה מרכיבים מהשכר, שממשיכים להשפיע גם בחופשת-לידה. ננסה להסביר.

זכויות פנסיוניות בזמן חופשת-לידה

כולם יודעים שאישה, שעובדת לאורך תקופה מסויימת, ואז יולדת, זכאית לדמי-לידה מביטוח-לאומי. המעסיק לא צריך לשלם לאישה משכורת כאשר היא לא עובדת, וביטוח-לאומי משלם ליולדת את המשכורת במקם המעסיק.

לכמה דמי-לידה האישה זכאית? אם יש לה זכאות מלאה, היא מקבלת דמי לידה עבור 15 שבועות (105 ימים), ואם יש לה זכאות חלקית, היא מקבלת עבור 8 שבועות (56 ימים)

מה גובה דמי הלידה? השכר הממוצע של 3 החודשים האחרונים שלפני הלידה. (יש מקרים שהחישוב נעשה אחרת. פרטים מלאים באתר הביטוח-הלאומי).

לאחר 15 השבועות הראשונים שבתשלום, זכאית היולדת לעוד 11 שבועות של חופשה, אך הפעם ללא תשלום – הארכת חופשת הלידה לחל”ת. (בתנאי שעבדת לפחות שנה לפני הלידה)

אז משכורת את מקבלת על 15 השבועות הראשונים. ומה עם קרן הפנסיה? ומה עם קרן ההשתלמות? מי משלם לי אותם? אני צריכה להפריש בעצמי?

צריך לשים-לב שיש הבדל בין השלבים השונים של חופשת-הלידה, בין התקופה שבתשלום לתקופה של החל”ת.

לפי החוק במדינת-ישראל, בזמן החופשה בתשלום, על המעסיק להמשיך להפריש , הן לקרן הפנסיה והן לקרן ההשתלמות, כמו שהיה עד הלידה.

אנחנו יודעים שכל ההפרשות הפנסיוניות מורכבות משני חלקים: חלק שהמעסיק מעביר על חשבונו, וחלק שהוא מעביר על חשבון העובד. למשל בקרן השתלמות למורים – 4.2% מהמשכורת, מופרש ממשכורת העובד, ו-8.4% ממנה, המעסיק מעביר על חשבונו.

אז לגבי מה שהמעסיק מעביר על חשבונו, הוא פשוט חייב להמשיך להעביר על חשבונו את אותם סכומים, למשך עוד 15 שבועות של חופשת-הלידה שבתשלום, והכל בסדר.

אבל מה לגבי הסכום שצריך להעביר על-חשבון העובדת? אז המעסיק מעביר גם את הסכום הזה לקרנות השונות, אבל את הסכום הזה, הוא גובה חזרה מהעובדת.

זה די הגיוני. סך-הכל העובדת מקבלת סוג של משכורת מביטוח-לאומי, באותו גובה שהיא קיבלה לפני הלידה, ולכן הגיוני שהיא תמשיך להפריש את מה שהפרישה עד עכשיו.

כאשר אנו עובדים ומקבלים משכורת רגילה, וצריך לנכות ממנה הפרשות לפנסיה ולהשתלמות, זה די קל. מורידים מהמשכורת המלאה (ברוטו) את מה שצריך להפריש לקרנות, ואנחנו מקבלים את היתרה (נטו).

אבל מה קורה כשאנחנו צריכים להפריש, אבל אין לנו משכורת להפריש ממנה?

_______________________________________________________________________

הפרשות פנסיוניות של העובדת בזמן החופשת-לידה

מה שנסביר עכשיו, נכון באותה מידה, גם לקרן הפנסיה וגם לקרן ההשתלמות.

מה שקורה, זה שהמעסיק מפריש בשבילנו את הסכום שאנחנו היינו אמורים להפריש, ואז הוא יגבה את הסכום הזה מאיתנו בחזרה, בהזדמנות הראשונה שתהיה לו.

אין למעסיק את היכולת להוציא לנו כסף מחשבון הבנק.

לכן ההתחשבנות יכולה להיעשות בשני תרחישים:

  1. אם פתאום במהלך החופשת-לידה, המעסיק צריך להעביר לנו סכום חד-פעמי, הוא יקזז באופן מיידי מהסכום הזה את מה שאנחנו חייבים לו. איך יכול להיות שהוא צריך להעביר לנו פתאום כסף במהלך החופשה? זה יכול להיות או השלמת משכורת על תקופה לפני החופשה, כשעוד עבדנו (“הפרשים”). או שזה יכול להיות תשלום על חופשת סוכות / פסח / חנוכה, שחלה באמצע החופשה. (קוראים זה “תוספת פגרה” או במילים קצת שונות אצל הבעלויות). זה יכול להיות דמי-הבראה או קצובת-ביגוד.

נגיד לדוגמה שהמעסיק הפריש עבורנו 700 ש”ח לפנסיה, והוא אמור לשלם לנו 2,000 ש”ח תוספת פגרה, אז הוא יעשה קיזוז ויעביר לנו רק 1,300. ככה שילמנו את החוב.

  1. אם לא קיבלנו תשלומים מיוחדים במהלך החופשת-לידה, החוב שלנו למעסיק יצטבר, מחודש לחודש. במצב כזה, ההזדמנות הראשונה של המעסיק לגבות את החוב תהיה במשכורת הראשונה שנקבל, מייד לאחר החזרה מהחופשה.

במצב כזה המשכורת הראשונה שנקבל לאחר החזרה מחופשת-הלידה, תהיה נמוכה משמעותית מהרגיל. למשל אם ההפרשה החודשית שלנו היא 700 ש”ח בחודש, והמעסיק הפריש עבורנו במשך 15 שבועות, זה יוצא שהוא “שילם עלינו” 2,450 ש”ח, ואת זה הוא יגבה בהזדמנות הראשונה. אז אם המשכורת הרגילה היא 10,000 ש”ח בחודש, אם-כן המשכורת הראשונה לאחר חופשת הלידה תהיה רק 7,550 ש”ח.

אני חוזר ומדגיש – זה לא כסף שאנחנו מפסידים, או שהמעסיק מרוויח אותו! זה סה”כ סכום, שגם ככה היינו אמורים לשלם אותו, והוא רק לטובתנו. רק במקום להוריד אותו מהדמי-לידה של הביטוח-לאומי, המעסיק עושה את זה בשבילנו.

מה שכן, זה אומר שכדאי להיערך מראש, ולקחת בחשבון שדמי-הלידה שקיבלנו מביטוח-לאומי, הם יותר ממה שאנחנו צריכות, ולא כדאי סתם לבזבז אותם בגלל שקיבלנו יותר מהרגיל. (בשביל זה יש “מענק לידה”…) מי שממש מסודרת בהתנהלות הכלכלית שלה, אולי תרצה אפילו לשמור באיזשהו אופן את ההפרשות שעתידים לנכות לה באיזשהו מקום בצד, כדי לא לקבל את הבומבה במשכורת הראשונה שלאחר החזרה מהחופשה.

מינוס בחופשת לידה 1

ומה לגבי מי שמאריכה לחל”ת?

אמנם זה לא הנושא העיקרי פה, אבל חשוב לדעת שהמעמד של מי שמאריכה את החופשת לידה לחל”ת, הוא מעמד אחר.

כיוון שאין שום הכנסות בחל”ת, לכן גם המעסיק לא מפריש עבורך את כל ההפרשות הפנסיוניות.

זה אומר שבאופן עקרוני היולדת המאושרת אחראית לעצמה בתקופה זו.

אם מדובר על הארכה רק של ה-11 שבועות המוגדרים בחוק, זה לא נורא. גם מבחינת הפנסיה וגם מבחינת ההשתלמות, כנראה שלא יקרה נזק משמעותי, אם לא תפרישי כלום בתקופה זו.

אבל מי שמתכוונת להאריך את חופשתה מעבר ל-11 שבועות, ויש כאלה שמאריכות אפילו עד סוף שנת הלימודים, חייבת לקחת את זה בחשבון.

זה אומר שלגבי הפנסיה, היא צריכה ליצור קשר עם הקרן ולשאול אותם מה היא צריכה לעשות, כדי לפחות לשמור על הביטוח החשוב שיש לה מהם.

לגבי קרן-ההשתלמות, היא צריכה ליצור קשר עם הקרן, ולבצע הליך שנקרא “הקפאת זכויות”, כדי לדאוג שמה שהיא צברה עד עתה לא יפגע.

תשלומי ביטוח-לאומי בזמן החל”ד

יש עוד סכום שיכול לגרום למינוס בתלושים בזמן חופשת הלידה.

בזמן החופשה שבתשלום, אין צורך להפריש ביטוח-לאומי, כי ביטוח-לאומי עצמו גובה את מה שהוא צריך מדמי-הלידה.

אך אם התקבל תשלום מיוחד בזמן החל”ד, תצטרכי לשלם עליו ביטוח-לאומי (דמי הבראה, ביגוד… הבנו כבר, חפרת)

בנוסף לזה חשוב לשים-לב, שמי שמאריכה לחל”ת, צריכה עדיין לשלם לביטוח-לאומי.

ב-11 השבועות הראשונים של החל”ת המעסיק עושה זאת בשבילנו, וגובה מאיתנו חזרה את הכסף.

לכן בזמן החל”ת, נראה עוד סכום שהופך להיות חוב שלנו למעסיק. גם את החוב הזה המעסיק יגבה מאיתנו בהזדמנות הראשונה שהוא יצטרך להעביר לנו כסף. (חשוב לדעת, שהסכום הזה לא יכול להיות יותר מ-348 ש”ח לחודש נכון ל-2021)

שימי לב! מי שרוצה להאריך את החל”ת מעבר ל-11 שבועות הבסיסיים, צריכה כבר ליצור קשר בעצמה עם הביטוח-הלאומי, ולהסדיר את התשלום.

תשלומי מס-הכנסה בזמן החופשת-לידה

בעקרון לא אמורים להיות תשלומי מס-הכנסה בזמן חופשת הלידה.

בזמן החופשה בתשלום מקבלים דמי-לידה, ואין עלינו חובה להפריש מהם עוד מס-הכנסה. אם צריך, ביטוח-לאומי עושה את זה בעצמו.

ואילו בזמן החל”ת אין לנו משכורת, ולכן אין למס-הכנסה כבר ממה לקחת לנו…

ולמרות זאת יכול להיות שנראה בתלושים של החופשה, שמס-הכנסה לוקח לנו.

ממה הוא לוקח? הרי אין משכורת? אז אמנם לא מקבלים משכורת מהמעסיק לעו”ש, אבל המעסיק כן משלם לנו את החלק שלו להפרשות הפנסיה וההשתלמות. זה כמו כסף שאנחנו מקבלות וכאילו צריך לשלם עליו מס. אל תדאגי! המס הזה בסופו של דבר יוחזר אלינו אוטומטית בהמשך, כי הוא סוג של טעות במערכת, אבל אנחנו מנסים פה להבין למה בכלל לקחו לנו אותו מלכתחילה.

התהליך הזה, שפתאום בתלושים של החל”ד פתאום יגבה לנו המון מס-הכנסה, יכול לקרות בעיקר בחודשים הראשונים של השנה האזרחית. הסיבה לזה היא, שמשום מה המערכת של משרד החינוך לא קולטת את כל הטבות המס המובנות שיש לעובדת, ולוקחת לה מס, לפי מדרגת השיא, בטעות.

אבל אל דאגה. תוך מספר חודשים המערכת “מזהה” את הטעות, ומחזירה את הכספים. (אפשר לעיין בפוסט שלי לגבי חישוב מדריגות-המס, ולהבין איך זה מתוקן אוטומטית.)

גם אם הקפדת ומילית טופס 101 בתחילת השנה, עדיין הניכוי של המס יכול להתרחש, ולכן לא צריך להיבהל כשרואים את זה. רק לבדוק שאחרי כמה חודשים זה הסתדר והכסף יחזור.

בחודש שבו זה יסתדר, והכסף יחזור אליך, תראי את אותו סכום בשורת “מס הכנסה”, אבל הפעם עם מינוס. (סוף סוף המינוס לטובתי…)

גם במקרה של מס-הכנסה, אם קיבלנו מהמעסיק תשלום מיוחד (הבראה, ביגוד… כמה אפשר לחזור על הרשימה הזו!), יתכן מאוד שנצטרך לשלם עליו מס-הכנסה באמת, כדין כל הכנסה שנכנסת לחשבון שלנו.

בקיצור – ברוב המקרים, מס-הכנסה שלקחו לנו בחופשת-לידה, יחזור אוטומטית בחודשים הבאים. אם לא חזר עד סוף שנת-המס, כנראה שגם לא מגיע לנו, חוץ ממקרים נדירים.

יכול להיות שילדתי לקראת סוף החודש וקיבלתי משכורת מלאה על אותו חודש?

עוד תופעה שיכולה לקרות היא, שבאותו חודש של הלידה, בית-הספר לא הספיק לדווח בזמן על הלידה שלך. יוצא שאת מקבלת משכורת מלאה על אותו חודש שילדת, למרות שבאמת לא עבדת בכולו.

אבל אל דאגה – משרד-החינוך לא פראייר. הוא יגבה את ההפרש הזה בחודש הבא, וכך יוכל להיווצר עוד “חוב” למשרד החינוך, שיגבה בהקדם האפשרי. גם זה לא סכום שמשרד-החינוך גונב מאיתנו. פשוט תיקון של תשלום-מיותר.

אז איך התלוש יראה בפועל בזמן החופשת-לידה?

בתלושי משרד-החינוך, תהליך התשלום מוצג בצורה מסורבלת.

בתחילת התלוש יש את הריבוע שמתעסק במשכורת עצמה ונקרא “תשלומים”. יהיה כתוב שאת מקבלת את המשכורת כאילו כרגיל, וגם טלפון ושאר תוספות, אבל לא להתלהב – כמה שורות אחרי זה, תופיע שורה שנקראת “העדרות”, ותיקח לנו בשנייה את כל מה שהרווחנו. ככה שבשורה התחתונה במשכורת עצמה אמור להיות – 0. (חוץ מתשלומים על העבר ותשלום על חופשת חג, אם יש)

אחרי זה יש את הריבוע של “ניכויי חובה”, שזה מס-הכנסה וביטוח-לאומי. תבדקי אם יורד שם משהו, ואם כן להבין למה, לאור מה שהסברנו.

אחריו יש את הריבוע של “ניכויי / הפרשות גמל”. שם מופיעים הסכומים שמופרשים לפנסיה והשתלמות. מה שמפרישים עבורנו בחל”ד יופיע שם.

הריבוע האחרון הוא “ניכויים אחרים”. שם אפשר לראות אם יש לך “חוב” למעסיק על מה שהוא הפריש לך בחודשים הקודמים, ועדיין לא הצליח לגבות ממך בחזרה. קוראים לזה “הפרשי תשלומי יתר”. זה החוב, שבהזדמנות הראשונה יופחת מהמשכורת הקרובה.

בשורת הסיכום יהיה כתוב “נטו שלילי” ואז את הסכום שאנחנו חייבות למעסיק, עם סימון של מינוס לידו.

אבל מתחת לזה, בריבוע הכחול של “סכום בבנק”, התיבה תישאר ריקה, כי המעסיק לא באמת יכול לגבות מהחשבון שלנו את החוב הזה.

בתלושי הבעלויות זה כבר פחות אחיד. יכול להיות ששם לא יקרה התהליך המסורבל שקורה בתלושי משרד-החינוך, ש”נותנים” משכורת רגילה ואז מיד לוקחים אותה. במקום זה רושמים במשכורת ישר את הסכום האמיתי שאמור להיכנס בשורה התחתונה בזמן החופש-לידה, בלי כל הפלפולים והתהליכים באמצע.

בנוסף, יכולות להיות בעלויות, שאם התלוש בחל”ד הוא ריק, פשוט לא יוציאו תלוש על החודש הזה.

במשרד-החינוך לעומת זאת, יוציאו על כל חודש תלוש, גם אם לא שולם בו כלום.

שאר הרכיבים בתלוש של הבעלויות אמורים להיראות אותו דבר כמו במשרד החינוך. (לא ברמת המשכורת. בכל זאת יש הבדל בין עוז-לתמורה לאופק-חדש…)

סיכום

אז מה היה לנו?

יש כמה מרכיבים שיכולים להמשיך לנגוס לנו בתלוש בזמן החופשת-לידה, למרות שאין משכורת. אף אחד מהם לא מעיד על זה שבמשרד-החינוך עובדים גנבים מקצועיים:

  1. בזמן החל”ד שבתשלום, המעסיק ממשיך להפריש עבורנו פנסיה והשתלמות.

את החלק שאנחנו אמורות לשלם, המעסיק מפריש עבורנו, ומחכה לקחת את זה חזרה בהזדמנות הראשונה.

או שהמעסיק יוריד את זה מתשלום שקיבלנו במהלך החופשת-לידה: הבראה / ביגוד / תוספת פגרה / הפרשים. ואם אין לו ממה לגבות, הוא יגבה את החוב מהמשכורת הראשונה שנקבל לאחר החזרה מחופשת-הלידה.

בהארכה לחל”ת לא מקבלים משכורת, אין הפרשות לפנסיה ולהשתלמות, ולכן לא נהיה חייבים על תקופה זו כלום למעסיק. (וחבל שכך. זה רק הפסד כלכלי שלנו)

  1. 2. ביטוח-לאומי אמור לרדת רק בחל”ת של ה-11 שבועות שלאחר החופשה בתשלום. (מי שמאריכה יותר צריכה להסדיר בעצמה את התשלום)
  2. 3. יכול להיות שנראה הורדה של מס-הכנסה, למרות שאין משכורת מסודרת. זה יקרה בעיקר בחודשים הראשונים של השנה האזרחית. בהמשך החודשים נקבל אוטומטית את הכסף הזה חזרה במשכורת.

אין לי שום ציפייה שעכשיו כל פרט בתלושים בזמן החל”ד יהיה מובן, כי זה באמת בלגאן ומסובך, אבל לפחות עכשיו אף אחת לא תיבהל כשהיא תראה תלושים במינוס…

תגיות

{{ reviewsTotal }} דירוג
{{ reviewsTotal }} דירוגים
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}

ערוצי המדיה שלנו

שטח פרסום זה יכול להיות שלך

לוגו הכסף של המורים ועובדי ההוראה

ההרצאות הקרובות

האתר עדיין בשלבי בניה ולכן התוכן שביקשתם עדיין לא קיים

מקווים שאהבתם את האתר החדש!

מחכות לכם עוד המון הפתעות נוספות!

רוצים לקבל עדכונים על פוסטים חדשים בנושאים החשובים באמת?
דילוג לתוכן